מלכת היופי של ירושלים/שרית לוי ישי

כבר במשפט הפותח את "מלכת היופי של ירושלים" אנו מתבשרים על הקשיים המצוקות והמאבקים הצפויים לגיבורי הסיפור:
"זמן קצר לפני יום הולדתי השמונה-עשרה הלכה אימי לונה לעולמה."

לונה היא בחורה יפהפייה, דקת גזרה, המקפידה להתלבש על פי צו האופנה. 

כשהיא פוסעת ברחובות ירושלים, הגברים לא יכולים שלא לנעוץ בה מבטים. 

דווקא היא שגברים התרגשו רק מלהחליף איתה מילה, נישאה לגבר שלא אהב אותה.

אך זרע הפורענות נזרע עוד לפני שנים רבות. זה קרה כאשר הסבא שלה רפאל, התאהב בנערה יפת תואר. נערה שנאסר עליו להינשא לה. למגינת ליבו, נישא לאישה שאינו אוהב.  גבריאל, אביה של לונה, אף הוא התאהב נואשות בנערה אשכנזייה, וגם הוא נישא לאישה שכלל לא אהב.

מדוע הגברים במשפחת ארמוזה נישאים לנשים שהם לא אוהבים? מדוע הם אוהבים נשים אחרות. והאם הקללה הזאת תפסח על  הנכדה גבריאלה?

עמוד אחר עמוד נחשף בפנינו סיפורה המרתק של משפחת ארמוזה הירושלמית. משפחה עשירה ומכובדת, הנקלעת למצוקה ויורדת מנכסיה.  העלילה רחבת יריעה ונמתחת לאורך ארבעה דורות.

מלכת היופי של ירושלים" הוא רומאן על בעלים מיוסרים, על אהבות בלתי אפשריות, על ייסורים, מצוקות וסודות. זהו רומאן על הכמיהה לחופש ולעצמאות.

וכל זאת על רקע החיים בצל המלחמה, בתקופת הצנע בישראל הישנה. 

הקורא מוצא עצמו מוקסם מניחוחות הסופריטו, האווס קון ארוז, והחמין מקרוני מהמטבח הספניולי. בורקיטס ממולאים גבינה וסטולאץ' מעוררים תיאבון.

נעים להתבשם בניחוחות השפה הספניולית הנשזרת בחן רב לאורך הספר. 

דיו סנטו

קירידה מיה

סניור 

מי אלמה. 

אלה הם ביטויים שיישארו עם הקורא זמן רב לאחר תום הקריאה.

קל להתרפק על רגעים של געגוע נוגעים ללב "בילדותי, הייתי מחכה לגשם הראשון ולפריחת החצבים. הייתי רצה בשדות, מתגלגלת על העשב הרטוב, מצמידה את פניי לאדמה ונושמת ריח של גשם."

קריאה מהנה.
יוסי נפקר